את בוקר האתמול ביליתי בסטודיו המאובזר של איה בן עזרי, צלמת נהדרת ואישה שכייף ונעים לעבוד איתה. בניגוד לצילומי אווירה שיש בהן דמויות, שלל חפצים ורקע, בצילום טכני, אין לאן לברוח והכל חייב להיות עשוי טיפ טופ, כי העין בפוקוס על האלמנט המצולם ואין לאן לברוח. למזלי, נפלתי על אחת הצלמות הכי פרפקציוניסטיות והנה התוצאות הנפלאות: