כשיש סלים..

בכל הזדמנות אני חוזרת ומספרת שפעם היו סלים ומוצרים קלועים פריט חיוני ביותר בכל בית.וזה אפילו לא היה כל כך מזמן. עוד לפני 100 שנה הם לא היו חפץ נוי, אלא שימשו ככלי פונקציולי שהיה בשימוש יומיומי תדיר בבית ובסביבתו. סלים ומקלעות שימשו כאמצעי ריהוט וכלי כיבול ייחודי. הזמינות שלהם ומחירם הזול הפכו אותם לכזה בעולם כולו. אספו בהם יבולים מהשדה והפרדס, סללו בעזרתם דרכים (על ידי איסוף האבנים והסלעים והרחקתם מהאזור) אחסנו כל דבר שהיה בתפזורת, העבירו סחורות מפה לשם, הגישו בהם מאכלים. עשו מהם בתים, כסאות ומחצלות ששימשו לקירוי סוכות, מצע, מחיצה ואפילו מפרש לספינה. אבל תמיד יש לי תחושה שהמלים שלי לא מצליחות להמחיש את המרכזיות על סף הבנאליות של הקלועים בחיי היום-יום.

ואז נקלעתי לתערוכה הזאת. "תמונות מארץ התנך" מוצגת במוזיאון הארץ ברמת אביב.

זוהי תערוכת צילומים שצולמו בארץ בין השנים 1898-1934 על ידי  צלמי המושבה האמריקאית בירושלים. בעוד שהצלמים היהודים בארץ התרכזו בהנצחת המפעל הציוני, צלמים ערבים וארמנים שחיו פה צילמו ממניעים כלכליים ודתיים. הם התרכזו ביצירת חוויה רומנטית אלגורית ולא אחת צילמו גם את הדלות העוני והקושי הרב ששרו בארץ בתקופה ההיא (בין היתר כדי לגייס תרומות). הם ירדו ממסלולי התיירים והגיעו אל כל אותם מקומות בלתי מתויירים, כפרים בדויים, ישובי ערבים ומאהלים. צלמיי מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית (אמריקן קולוני) צילמו פה בשחור לבן, צבעו את התמונות בעבודת יד ומכרו אותם כגלויות. התוצאה מרהיבה, ריאליטסית ורומנטית.

הרומנטיות הצבעונית ששורה על כל הצילומים מרעישה משהו בלב ומעוררת כמיהה לחזור לימים פשוטים יותר והיא מסמאת את העיניים עד שהמתבונן שוכח שאלו היו ימים קשים, של דלות, עזובה, הרס ועוני מר. אני שואלת את עצמי אם בצילומים לא רואים זקנים כי הם לא "מוכרים" או כי פשוט תנאי החיים בארץ לא אפשרו להם להגיע לגיל זיקנה. מה שבטוח שסלים יש בכל פינה ובכל בית ותחת כל עץ רענן. המתבונן עשוי לחשוב שנושא התערוכה הוא "סלים בארץ ישראל", אבל זה כמובן לא המצב. פשוט צילמו את תושבי הארץ בסיטואציות יומיומיות שגרתיות, וסלים, שהיו חלק מובן מאליו מהיום יום הזה, מככבים. בלי סלים היה פשוט בלתי אפשרי.  שימו לב שבכל התמונות שבתערuכה מופיעים סלים, ובמעטות מהן מופיעות נעליים. מה שמלמד לא רק על היוקר של הנעליים, אלא אולי גם על הנחיצות שלהם.